:ללא פרשת שבוע בתאריכים
קוראים קריאת חג במקום
פרשת השבוע
ח׳ תשרי תשפ״ז • 19 בספטמבר 2026
משה אומר את מילותיו האחרונות לא בפרוזה אלא בשירה, שיר שמשתרע על כל ההיסטוריה, מהבריאה עד אחרית הימים. "האזינו השמיים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי. יערף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי." השיר מספר על נאמנות ה' ועל סטיית ישראל, על ברכות הארץ ועל ההשלכות של שכחה. הוא כנה עד כאב: "יזבחו לשדים לא אלוה, אלוהים לא ידעום." אך הוא לא מסתיים בייאוש. ה' מכריז: "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוהים עמדי. אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא." אחרי השירה, ה' אומר למשה: "עלה אל הר נבו וראה את הארץ אשר אתן לבני ישראל, תראה אותה אך שמה לא תעבור." השיר הוא יצירת המופת של משה: לא חוק, לא נאום, אלא מוזיקה. האמיתות העמוקות ביותר חיות בשירה כי אינן יכולות להיכלא בלוגיקה בלבד. מערכת היחסים של ישראל עם ה' אינה חוזה אלא שיר, לפעמים הרמוני, לפעמים דיסוננטי, אך תמיד ממשיך.
לוח הפרשות והנתונים מסופקים בחסד על ידי Hebcal.com · זמני הדלקת נרות באדיבות Chabad.org
סיכומי הפרשות נכתבו במיוחד עבור Jewish Path
תשובה קצרה
פרשת השבוע היא קטע התורה הנקרא בבית הכנסת בכל שבת. התורה מחולקת ל-54 פרשות הנקראות במחזור שנתי קבוע המתחיל ומסתיים בשמחת תורה. פרשת השבוע נקראת בציבור מספר תורה, ולאחריה נקראת הפטרה מספרי הנביאים.
פרשת השבוע היא קטע קבוע מחמישה חומשי תורה המשויך לכל שבת בשנה. בשבת בבוקר הפרשה מחולקת לשבע עליות, שבע קריאות רצופות, ולכל אחת מהן עולה אחד מבני הקהילה.
קטעים קצרים מפרשת השבוע הבאה נקראים גם בבוקר יום שני ויום חמישי, כך שהטקסט נשמע שלוש פעמים לפני בוא השבת.
המחזור נפתח בפרשת בראשית בשבת שלאחר שמחת תורה ומסתיים כשנה לאחר מכן בפסוקי החתימה של ספר דברים. מכיוון שבשנה עברית יש בין 50 ל-55 שבתות, פרשות מסוימות מחוברות בשנים קצרות ונקראות בנפרד בשנים ארוכות. כאשר חג נופל בשבת, קריאת החג מחליפה את הפרשה הרגילה, והלוח מתיישר בשבועות שלאחר מכן.
מסיבה זו הפרשה בארץ ישראל עשויה להיות שונה מזו שבחוץ לארץ במשך כמה שבועות אחרי פסח: יום החג האחרון נופל בשבת רק בחוץ לארץ, ושני הלוחות מתאחדים שוב זמן קצר לאחר מכן.
קריאת הפרשה בכל שבוע היא אחד מהרגלי הלימוד המעשיים ביותר לקראת בית הדין. היא מקנה היכרות עם סיפור התורה, שמות האבות והאמהות, יציאת מצרים, מתן תורה בסיני והמצוות בהקשרן המקורי.
סדר שבועי מעשי: בתחילת השבוע קראו תקציר, באמצע השבוע קראו את הטקסט בעברית עם תרגום, ורשמו לקח אחד או שאלה אחת עבור הרב. במשך מחזור שלם תעברו על כל התורה.
לאחר קריאת התורה נקרא קטע מספרי הנביאים. הוא נקרא הפטרה ונבחר כך שיהדהד נושא, דימוי או מעשה מן הפרשה. ברוב השבתות הקשר נושאי, ובשבתות מיוחדות שלפני צומות וחגים ההפטרה נקבעת ברצף קבוע משלה.
54 הפרשות מחולקות בין חמישה חומשי תורה באופן הבא.