מהם הסימנים לבהמה כשרה?

לגבי בהמות וחיות יבשה, התורה נותנת שני סימנים: העלאת גרה ופרסה שסועה לגמרי. שני הסימנים נדרשים יחד (ויקרא יא:ג; דברים יד:ו; שולחן ערוך, יו״ד עט:א). סימן אחד בלבד אינו מספיק. לחזיר פרסה שסועה אך אינו מעלה גרה, ולכן הוא אסור (ויקרא יא:ז). בקר, כבשים ועזים נמנים עם המינים המותרים המפורטים בדברים יד:ד.

סימנים אלו קובעים האם המין עצמו מותר; הם אינם מאשרים פיסת בשר מסוימת. בהמה ממין מותר שמתה ללא שחיטה כשרה עדיין אסורה משום נבלה (רמב״ם, הלכות מאכלות אסורות ד:א). כמו כן, השתייכות למין מותר אינה מבטלת את איסור הדם או את ההכשרה הנדרשת לבשר (שולחן ערוך, יו״ד סז:א; סט:א).

בקניות היומיומיות, המילה בקר מזהה את סוג הבהמה אך אינה מעידה על שחיטה או הכשרה כשרה. יש להסתמך על השגחת כשרות אמינה, ולא לנסות להסיק על כל תהליך הייצור משם המין בלבד. המסורת האשכנזית והספרדית מסכימות באשר לשני הסימנים; תקני בשר נוספים הם שאלה נפרדת שיש להפנות לרב הקהילה.

בית דין עשוי לשאול מדוע בשר חזיר אסור חרף פרסתו השסועה, או האם כל בקר בסופרמרקט כשר בשל כך. טעות נפוצה היא לזהות בין בהמה כשרה לבשר כשר. הראשון נוגע למין; השני תלוי גם במה שאירע לבהמה ובאופן שבו הוכשר הבשר.