מה נאמר לכל עם ישראל במעמד הר סיני?

עשרת הדברות הם עשרת הדיבורים של ברית סיני, שנחרתו על הלוחות (דברים ד:יג). הם מופיעים בשמות כ:ב–יד ובדברים ה:ו–יח. הם עוסקים בהכרה בה׳, באיסור עבודה זרה, בשימוש לרעה בשם ה׳, בשמירת שבת, בכיבוד הורים, ובאיסורי רצח, ניאוף, גניבה, עדות שקר וחמדת רכוש הזולת.

שני הנוסחים אינם זהים בלשונם. בשמות נאמר זכור את השבת, ואילו בדברים נאמר שמור (שמות כ:ח; דברים ה:יב). התלמוד מבאר שזכור ושמור נאמרו בדיבור אחד (שבועות כ ע״ב). הדבר מלמד שיש להבין את השבת הן כקיום חיובי והן כהימנעות, ולא רק כיום מנוחה גרידא.

פרשת הר סיני נקראת בציבור בחג השבועות (שולחן ערוך, או״ח תצד:א). ללימוד ראוי להשוות בין שני הנוסחים שבתורה, ולא להסתפק ברשימה מקוצרת. האיסור לא תגנוב מתייחס בהקשרו המשפטי המיידי של עשרת הדברות לגניבת נפש, כלומר חטיפת אדם (סנהדרין פו ע״א); איסור גניבה רגילה נאמר בנפרד (ויקרא יט:יא).

בית דין עשוי לשאול היכן מופיעים הדיבורים הללו, או אילו מהם נוגעים לחובות כלפי ה׳ ואילו לחובות כלפי הזולת. טעות נפוצה היא לחשוב שעשרת הדברות הם כלל התורה כולה. למעשה הם חלק מהתורה השלמה; המספר המסורתי של המצוות הוא תרי״ג, ולא עשר (מכות כג ע״ב).