מהי ברית המילה ולמי ניתנה לראשונה?

ברית מילה היא מצוות המילה כאות לברית ה׳ עם אברהם וזרעו אחריו (בראשית יז:י–יד). אברהם היה בן תשעים ותשע שנה בהימולו (בראשית יז:כד). לתינוק יהודי זכר קובעת התורה את היום השמיני (ויקרא יב:ג); השולחן ערוך קובע את חובת האב לדאוג למילת בנו (יו״ד רס:א).

ברית של תינוק בריא נערכת באור יום, ביום השמיני, בדרך כלל לאחר הנץ החמה, ומעדיפים לקיימה מוקדם בבוקר (יו״ד רסב:א). בריאות הילד קודמת: המילה נדחית כאשר הילד חולה. לאחר מחלה שפגעה בכל הגוף נדרשים שבעה ימים שלמים של החלמה; למחלה מקומית קלה יש כללי זמן שונים (יו״ד רסב:ב). על ההורים לבקש מהרופא ומהמוהל המוסמך להעריך את המקרה בפועל, ולא ליישם כלל המתנה פשטני בעצמם.

עבור מועמד זכר לגיור, המילה היא חלק מתהליך הגיור. מי שנימול עוד לפני הגיור זקוק בדרך כלל להטפת דם ברית, הוצאת טיפת דם של ברית (יו״ד רסח:א). יש לסדר זאת באמצעות בית דין אורתודוקסי ומוהל מוסמך; לוח הזמנים לתינוקות אינו מתאר את לוח הזמנים לגיור מבוגרים.

בית דין עשוי לשאול האם מילה רפואית קודמת משלימה את הגיור. כשלעצמה לא: תהליך הגיור כולל גם קבלת מצוות וטבילה תחת הפיקוח הנדרש (יו״ד רסח:ב–ג). טעות נפוצה היא ההנחה שכלל היום השמיני מחייב למול תינוק חולה בלוח הזמנים הרגיל חרף מצבו.