באיזה תאריך חל ראש השנה?

ראש השנה חל באחד ובשני בתשרי. התורה מגדירה את היום הראשון כיום זיכרון קדוש המצוין בתקיעת שופר (ויקרא כג:כד–כה). שני ימים נשמרים גם בארץ ישראל לפי הלוח הקבוע. כאשר החודשים נקבעו על פי עדים, רוב הארץ לא יכלה לדעת בזמן איזה יום קודש, ולכן שמרו שני ימים, וכך נותר הדין (רמב״ם, הלכות קידוש החודש ה:ז–ח). החג מתחיל בערב שלפני א׳ בתשרי; תאריכיו הלועזיים משתנים מדי שנה.

להכנה מעשית, יש לבדוק בנפרד את התאריכים העבריים ואת זמני התפילה בבית הכנסת שלכם. תקיעת שופר היא מצווה הנוהגת ביום (שולחן ערוך, או״ח תקפח:א); כאשר ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים באותו יום (או״ח תקפח:ה). כשהיום הראשון הוא שבת, תוקעים בשופר רק ביום השני. דין זה משותף לקהילות אשכנזיות וספרדיות כאחד.

מנהגי ההכנה שונים. השולחן ערוך מזכיר אמירת סליחות מראש חודש אלול; הרמ״א מביא את המנהג האשכנזי להתחיל ביום ראשון שלפני ראש השנה, או שבוע קודם לכן כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי (או״ח תקפא:א). יש לנהוג על פי לוח הזמנים של קהילתכם, ולא להניח שקיים תאריך התחלה אחיד לכולם.

בית דין עשוי לשאול מדוע לראש השנה שני ימים בארץ ישראל, או כיצד הוא פותח את עשרת ימי תשובה. הרמב״ם מגדיר ימים אלו כמתאימים במיוחד לתשובה (הלכות תשובה ב:ו). טעות נפוצה היא להתייחס ליום השני כאל רשות, מכיוון שברוב החגים האחרים בארץ נוהג יום אחד בלבד.